צילומי רחם

צלום רחם בא להדגים את חלל הרחם, החצוצרות וחלל האגן ולראות האם קיימת בעיה במקומות אלו העלולה להיות קשור לאי פוריות. 

ההדגמה נעשית בעזרת שימוש בהזלפת חומר ניגוד (חומר אשר אנחנו רואים אותו בצלום רנטגן). הנוזל אשר מוזלף לחלל הרחם מתפזר בחלל הרחם ומשם עובר לחצוצרות וחלל האגן. במידה ויש משהו המפריע למילוי חלל הרחם (כגון היבקויות, פוליפ, שרירן) אנחנו נזהה זאת בצלום. חומר הניגוד העובר בחצוצרה ונשפך מהקצה שלה לחלל האגן מצביע לנו על תקינות החצוצרה.

הצלום מתבצע במכון הרנטגן בשיטת צלום הנקראת שיקוף ובה אנו רואים בזמן אמת את מהלך פיזור החומר המוזלף לחלל הרחם.

מקובל לבצע את הצלום במהלך השבוע שלאחר תום הדימום הויסתי. זאת על מנת למזער את הסיכון שאנחנו מבצעים צלום כאשר האשה לאחר ביוץ ואולי בתחילת הריון.

בתנוחה הדומה לבדיקה גינקולוגית.

על מנת לבצע את הצלום עלינו להחדיר צנורית דקה לתעלת צואר הרחם או לחלל הרחם. לכן יש צורך בהכנסת מפשק (ספקולום בשמו המקצועי) לנרתיק על מנת שהרופא יוכל לראות את צואר הרחם ולהחדיר את הצינורית למקומה הנכון. לאחר החדרת הצינורית הרופא מזליף בעדינות כמות קטנה של נוזל ורואה על המסך בזמן אמת איך החומר מתפזר במהלך הבדיקה.

במרבית המקרים קיימת אי נוחות מסוימת ולעתים תחושה הדומה לכאב מחזור במהלך הזלפת חומר הניגוד. כאבים חזקים יותר אינם שכיחים.

יש להמנע מקיום יחסים לא מוגנים החל מהווסת ועד ביצוע הצלום על מנת שלא להסתכן בבצוע צלום כאשר האשה בהריון. 

כן. אנחנו רואים שיעורי הריון גבוהים יותר חודש–חודשיים לאחר בצוע הצלום. ככל הנראה הזלפת הנוזל פותחת חסימות קטנות בחצוצרות.