הפרייה חוץ גופית IVF
יחד בתהליך אישי, מותאם ומקצועי נגיע לידיים מלאות
למי נמליץ?
טפול הפריה חוץ גופית – IVF מתבצע במקרים בה לא ניתן להשיג הריון באופן הטבעי והמקובל שבו המפגש בין הביצית לזרע הוא בגוף האשה. לדוגמא: כאשר לאשה אין חצוצרות או שהן חסומות. דוגמא נוספת: כאשר איכות הזרע מאד נמוכה והסכוי להריון בדרך טבעית קלוש. כמו כן אנחנו מבצעים טפולי IVF לאחר שניסינו ולא הצלחנו להשיג הריון במסגרת טפולי פריון רגילים.
איך מתבצע הטיפול?
בטפול הפריה חוץ גופית – IVF – אנחנו מעונינים בשלב ראשון להביא להתפתחות של מספר זקיקים ובשלב השני לשאוב את הביציות מזקיקים אלו.
המפגש בין הזרע לביצית מתבצע מחוץ לגוף האשה. על מנת להגיע למצב זה עלינו לשאוב את הביצית במועד האופטימלי בו מתאים להפרות אותה. הגרוי השחלתי אמור להביא לכך שיתפתחו זקיקים רבים ונוכל לשאוב מספר ביציות ובכך להעלות את הסכוי להשיג הריון.
אופן (פרוטוקול) הטיפול:
טפול IVF משלב במרבית המקרים שתי תרופות. תרופה אחת ממשפחת הגונדוטרופינים שתפקידה לגרות את השחלה להתפתחות זקיקים רבים. התרופה השניה תפקידה למנוע התרחשות ביוץ באופן עצמוני ולא מתוכנן לפני המועד הרצוי. קיימים מספר פרוטוקולים אשר משלבים בוריאציות שונות את התרופות הנל.
הפרוטוקולים המקובלים הם:
פרוטוקול ארוך: נקרא כך מכיון שזמן הטפול בו ארוך יחסית – כ 25-28 יום. הטפול התרופתי כולל שני שלבים. בשלב הראשון ניתנת רק תרופה ממשפחת ה GNRH AGONIST ובשלב השני לאחר כ 10-14 יום מוסיפים גם תרופה ממשפחת הגונדוטרופינים שתפקידה לגרות את השחלה. משך הטפול בגונדוטרופינים הוא כ 10-15 יום עד לשאיבת הביציות. פרוטוקול זה ותיק מאד ובעל תוצאות מצוינות אבל הוא פחות נוח לאשה עקב משך הטפול הארוך יחסית.
פרוטוקול קצר: נקרא כך מכיון שזמן הטפול קצר – 10-15 יום. השמוש בתרופה ממשפחת ה GNRH AGONIST נעשה במקביל לגרוי השחלתי. שעור ההצלחה נמוך יותר בפרוטוקול זה ולכן הוא פחות נפוץ.
פרוטוקול אנטגוניסט (נקרא לעתים בטעות קצר): פרוטוקול חדש יותר בהשוואה לשני האחרים ובעל תוצאות דומות לאלו של הפרוטוקול הארוך. החל מהיום השני או השלישי לווסת ניתנת תרופה ממשפחת הגונדוטרופינים לגרוי השחלות. לאחר 5-6 ימים של טפול מוסיפים תרופה ממשפחת ה GNRH ANTGONIST אשר מונעת באופן מיידי את האפשרות לביוץ עצמוני. משך הטפול כ 10-15 יום עד לשאיבת הביציות.
מחזור טבעי: ניתן לבצע שאיבת ביציות בהתבסס על התפתחות זקיק באופן טבעי ללא גרוי שחלתי. באופן כזה אנחנו מצד אחד “חוסכים” את הטפול התרופתי אבל מאידך יש לנו במרבית המקרים רק זקיק אחד או שניים אותם נוכל לשאוב.
במהלך תכנון הטפול תקבלי הסבר לגבי הפרוטוקול הנבחר ואיך בדיוק הוא מתנהל.
שאיבת הביציות
לאחר שהגענו לזקיקים בגודל הרצוי (קוטר של 17-20 ממ לערך) אנחנו כמעט מוכנים לשאיבת הביציות. נדרשת זריקה נוספת הגורמת להבשלת הביציות ולביוץ ולאחר כ 35-36 ממתן הזריקה, ממש כמה שעות לפני שיתרחש הביוץ, עצמו אנחנו שואבים את הביציות.
השאיבה אורכת כ 10-15 דקות ונעשית במרבית המקרים בהרדמה כללית קצרה וקלה. תחת הדמיית האולטראסאונד ובעזרת מחט עדינה הרופא נכנס לכל זקיק וזקיק ושואב את התוכן שלו. הנוזל מועבר למעבדה הנמצאת בצמוד לחדר השאיבה ושם מבודדות הביציות.
לאחר השאיבה תתעוררי ותשארי בהשגחה כשעתיים. לאחר שתתאוששי ותרגישי טוב תשוחררי לביתך.
הפריית הביציות
ביום השאיבה נצטרך כמובן בזרע זרע על מנת להפרות את הביציות. הביציות יופרו בזרע עי צוות המעבדה ויתחילו להתפתח באינקובטורים המיוחדים בהם יאוחסנו.
החזרת עוברים
מתבצעת יומיים עד חמישה ימים לאחר השאיבה. במרבית המקרים פעולה פשוטה שלא כואבת ואיננה נעשית בהרדמה. החזרת העוברים נעשית בעזרת צינורית דקיקה המוחדרת דרך תעלת צואר הרחם לחלל הרחם. הפעולה נעשית במרבית המקרים תחת אולטראסאונד במטרה לראות היכן בדיוק אנחנו מניחים את העוברים.
תמיכה הורמונלית: לאחר שאיבת הביציות תקבלי תרופות שמטרתן לתת תמיכה הורמונלית להריון המתפתח. תרופות ממשפחת הפרוגסטרון יינתנו במרבית המקרים דרך הנרתיק. תרופות ממשפחת האסטרוגן יינתנו בבליעה.
לקריאת ההנחיות הכלליות להפריה חוץ גופית (מסמך PDF) לחצו על הכפתור למטה
שאלות שכיחות:
הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר הוא גיל המטופלת. החל מגיל 33 אנחנו רואים ירידה בסיכויי ההצלחה וירידה זו נעשית דרסטית יותר מעבר לגיל 40. הסכויים של מטופלת בת 35 כמעט כפולים מאשר בגיל 40 ובגיל 40 כפולים מאשר בגיל 43. גורם חשוב נוסף הוא רזרבת (מאגר) הביציות בשחלה. במידה ורזרבת הביציות נמוכה גם סיכויי ההצלחה נמוכים יותר.
טפולי IVF להולדת ילד ראשון ושני לזוג ממומנים במסגרת סל הבריאות. טפולים להולדת ילד שלישי ואילך ממומנים (בהשתתפות עצמית) במסגרת הביטוחים המשלימים בקופות החולים. חשוב לדעת כי קופות החולים מחייבות תקופת אכשרה של שנתיים בביטוח המשלים לפני שניתן להנות מהמימון לטפולי הפריה חוץ גופית. (לילד שלישי ואילך).
מטרת טפולי הפוריות להביא להולדת תינוק בריא תוך שמירה מקסימלית על בריאות האם והילוד. אנחנו יודעים שההריון הבטוח ביותר מבחינת האם והילוד הוא הריון של עובר אחד. הריון של יותר מעובר אחד הוא ברמת סיכון גבוהה יותר כאשר הסיכון העיקרי ממנו אנחנו חוששים הוא של לידה מוקדמת היכולה להיות מלווה בסיבוכי פגות. לכן, עם ההתקדמות הקיימת בטפולי ההפריה במהלך השנים אנחנו נוטים להחזיר פחות עוברים לרחם ובהרבה מקרים נמליץ להחזיר עובר אחד. ההמלצה על מספר העוברים תתבסס על גיל האשה ועל העבר הטיפולי שלה. בגיל צעיר נמליץ להחזיר עובר אחד ועם העליה בגיל נמליץ על החזרה של יותר מאחד. במטופלת שעברה כמה טפולים ללא הצלחה נציע גם כן להחזיר יותר מעובר אחד. ההמלצות האלה ניתנות במסגרת ”נייר עמדה“ אשר נכתב ע"י מומחי פריון ומחייב את הרופא והצוות המטפל.
מיקרומניפולציה היא טכניקה בה תא הזרע מוזרק ישירות לתוך הביצית. בצורה כזו אנחנו יכולים לתת מענה מצוין למקרים בהם קיימת בעיית זרע קשה. בתחילת עידן ההפריה החוץ גופית שיטה זו נועדה אך ורק למקרים כאלה ולא לבעיות פריון אחרות. בשנים האחרונות אנחנו מבצעים מיקרומניפולציה באופן מאד שכיח (יש הרבה שיטענו שקיימת הגזמה בשמוש) גם במקרים בהם אין בעיית זרע. בערך ב 20% מהמקרים של אי פוריות מסיבה לא ידועה קיימת בעיה ביכולת להפרות את הביצית באופן טבעי ואנחנו יכולים לזהות זאת לפני שמבצעים טפול של הפריה חוץ גופית ורואים בעין האם אכן מתקימת הפריה. במקרים של בעיית זרע משמעותית אני נוהג לבצע מיקרומניפולציה לכל הביציות (או לרובן המכריע). במקרים של בעיה אחרת אני נוהג בטפול הראשון להפרות חצי מהביציות בצורה טבעית וחצי במיקרומניפולציה על מנת שלא להסתכן בהעדר הפריות. במקרים בהם היו הפריות באופן טבעי ניתן במידת הצורך בהמשך לבצע הפריה טבעית ולא מיקרומניפולציה .
לעתים קיים סיכון רפואי בהחזרת עוברים באותו מחזור בו בוצעה השאיבה. מצב זה קיים כאשר יש סיכון גבוה לגרוי יתר של השחלות ואז הרופא עשוי לעתים להמליץ להקפיא את העוברים ולהחזיר במועד מאוחר יותר. באופן כללי שעורי ההצלחה היום בהחזרת מוקפאים דומים לאלו בהחזרת עוברים ”טריים“ ולכן אין כאן פגיעה בסיכוי אלא רק דחיה של מועד ההחזרה. קיימת כיום גם גישה הטוענת שיש סיכויי הצלחה טובים יותר בהחזרת מוקפאים ותומכת בהקפאת כל העוברים והמנעות מהחזרה במחזור בו בוצעה השאיבה .