ההסבר הניתן כאו הוא קצר מאד ותמציתי . ניתן לקרוא את הדברים בהרחבה בחוברת משרד הבריאות הנמצאת בלשונית “מקורות מידע”.

למי נמליץ?
טפול הפריה חוץ גופית – IVF מתבצע במקרים בה לא ניתן להשיג הריון באופן הטבעי והמקובל שבו המפגש בין הביצית לזרע הוא בגוף האשה. לדוגמא: כאשר לאשה אין חצוצרות או שהן חסומות. דוגמא נוספת: כאשר איכות הזרע מאד נמוכה והסכוי להריון בדרך טבעית קלוש. כמו כן אנחנו מבצעים טפולי IVF לאחר שניסינו ולא הצלחנו להשיג הריון במסגרת טפולי פריון רגילים.

איך מתבצע הטיפול?
בטפול הפריה חוץ גופית – IVF – אנחנו מעונינים בשלב ראשון להביא להתפתחות של מספר זקיקים ובשלב השני לשאוב את הביציות מזקיקים אלו.

המפגש בין הזרע לביצית מתבצע מחוץ לגוף האשה. על מנת להגיע למצב זה עלינו לשאוב את הביצית במועד האופטימלי בו מתאים להפרות אותה. הגרוי השחלתי אמור להביא לכך שיתפתחו זקיקים רבים ונוכל לשאוב מספר ביציות ובכך להעלות את הסכוי להשיג הריון.

אופן (פרוטוקול) הטיפול:
טפול IVF משלב במרבית המקרים שתי תרופות. תרופה אחת ממשפחת הגונדוטרופינים שתפקידה לגרות את השחלה להתפתחות זקיקים רבים. התרופה השניה תפקידה למנוע התרחשות ביוץ באופן עצמוני ולא מתוכנן לפני המועד הרצוי. קיימים מספר פרוטוקולים אשר משלבים בוריאציות שונות את התרופות הנל.

הפרוטוקולים המקובלים הם:
פרוטוקול ארוך: נקרא כך מכיון שזמן הטפול בו ארוך יחסית – כ 25-28 יום. הטפול התרופתי כולל שני שלבים. בשלב הראשון ניתנת רק תרופה ממשפחת ה GNRH AGONIST ובשלב השני לאחר כ 10-14 יום מוסיפים גם תרופה ממשפחת הגונדוטרופינים שתפקידה לגרות את השחלה. משך הטפול בגונדוטרופינים הוא כ 10-15 יום עד לשאיבת הביציות. פרוטוקול זה ותיק מאד ובעל תוצאות מצוינות אבל הוא פחות נוח לאשה  עקב משך הטפול הארוך יחסית.

פרוטוקול קצר: נקרא כך מכיון שזמן הטפול קצר – 10-15 יום. השמוש בתרופה ממשפחת ה GNRH AGONIST נעשה במקביל לגרוי השחלתי. שעור ההצלחה נמוך יותר בפרוטוקול זה ולכן הוא פחות נפוץ.

פרוטוקול אנטגוניסט (נקרא לעתים בטעות קצר): פרוטוקול חדש יותר בהשוואה לשני האחרים ובעל תוצאות דומות לאלו של הפרוטוקול הארוך. החל מהיום השני או השלישי לווסת ניתנת תרופה ממשפחת הגונדוטרופינים לגרוי השחלות. לאחר 5-6 ימים של טפול מוסיפים תרופה ממשפחת ה GNRH ANTGONIST אשר מונעת באופן מיידי את האפשרות לביוץ עצמוני. משך הטפול כ 10-15 יום עד לשאיבת הביציות.

מחזור טבעי: ניתן לבצע שאיבת ביציות בהתבסס על התפתחות זקיק באופן טבעי ללא גרוי שחלתי. באופן כזה אנחנו מצד אחד “חוסכים” את הטפול התרופתי אבל מאידך יש לנו במרבית המקרים רק זקיק אחד או שניים אותם נוכל לשאוב.

במהלך תכנון הטפול תקבלי הסבר לגבי הפרוטוקול הנבחר ואיך בדיוק הוא מתנהל.

שאיבת הביציות:
לאחר שהגענו לזקיקים בגודל הרצוי (קוטר של 17-20 ממ לערך) אנחנו כמעט מוכנים לשאיבת הביציות. נדרשת זריקה נוספת הגורמת להבשלת הביציות ולביוץ ולאחר כ 35-36 ממתן הזריקה, ממש כמה שעות לפני שיתרחש הביוץ, עצמו אנחנו שואבים את הביציות.

השאיבה אורכת כ 10-15 דקות ונעשית במרבית המקרים בהרדמה כללית קצרה וקלה. תחת הדמיית האולטראסאונד ובעזרת מחט עדינה הרופא נכנס לכל זקיק וזקיק ושואב את התוכן שלו. הנוזל מועבר למעבדה הנמצאת בצמוד לחדר השאיבה ושם מבודדות הביציות.

לאחר השאיבה תתעוררי ותשארי בהשגחה כשעתיים. לאחר שתתאוששי ותרגישי טוב תשוחררי לביתך.

הפריית הביציות:
ביום השאיבה נצטרך כמובן בזרע זרע על מנת להפרות את הביציות. הביציות יופרו בזרע עי צוות המעבדה ויתחילו להתפתח באינקובטורים המיוחדים בהם יאוחסנו.

החזרת עוברים:
מתבצעת יומיים עד חמישה ימים לאחר השאיבה. במרבית המקרים פעולה פשוטה שלא כואבת ואיננה נעשית בהרדמה. החזרת העוברים נעשית בעזרת צינורית דקיקה המוחדרת דרך תעלת צואר הרחם לחלל הרחם. הפעולה נעשית במרבית המקרים תחת אולטראסאונד במטרה לראות היכן בדיוק אנחנו מניחים את העוברים.

תמיכה הורמונלית: לאחר שאיבת הביציות תקבלי תרופות שמטרתן לתת תמיכה הורמונלית להריון המתפתח. תרופות ממשפחת הפרוגסטרון יינתנו במרבית המקרים דרך הנרתיק. תרופות ממשפחת האסטרוגן יינתנו בבליעה.